הילדים שלנו מדברים איתנו גם כשהם לא אומרים מילה. לפעמים זו אחיזה חזקה ביד לפני הכניסה לגן, לפעמים זו בקשה חוזרת לא להיפרד, או תלונות גופניות שאין להן הסבר רפואי ברור. לעיתים קרובות, מתחת לתסמינים האלו מסתתרת חרדה – ולעיתים אף התקף חרדה. כהורים, חשוב שנבין מה עובר על הילד ברגעים האלה, כדי שנוכל להושיט יד – ולהיות עבורו עוגן של ביטחון.

התקף חרדה הוא תגובה עוצמתית ופתאומית של פחד, שמופיעה גם כאשר לא קיים איום ממשי. אצל ילדים, ההתקף עשוי להתבטא בסערה גופנית (כמו דופק מהיר, קושי לנשום או סחרחורת), במחשבות מאיימות ("אני עומד למות", "משהו רע יקרה"), ובתגובות התנהגותיות כמו בכי, היצמדות להורה או הימנעות ממקומות מסוימים.

לפי ה־DSM-5 (המדריך האבחוני הפסיכיאטרי), התקף חרדה מוגדר כהתפרצות פתאומית של פחד או אי־נוחות שמגיעה לשיאה תוך דקות, וכוללת לפחות ארבעה סימפטומים גופניים או קוגניטיביים. חשוב להדגיש כי ילדים לא תמיד מסוגלים לתאר את מה שהם חווים – ולכן ההורה הוא לעיתים מי שצריך "לתרגם" את ההתנהגות למילים.

התקפי חרדה נוטים להופיע כאשר מערכת העצבים של הילד מוצפת – לעיתים בעקבות מצוקה מתמשכת, שינוי משמעותי (כמו מעבר דירה, לידת אח, פרידה של ההורים), או אירוע חד שגרם לטראומה. עם זאת, לעיתים ההתקף מופיע ללא "סיבה נראית לעין", והילד עצמו אינו מבין מדוע הוא חווה סערה כה גדולה. במקרים כאלה, החרדה היא כמו גל שמגיע במפתיע – ומציף את הילד מבפנים.

התקף חרדה אצל ילדים עשוי להיראות כמו:

• תלונות גופניות חוזרות (כאבי בטן, בחילה, צורך דחוף לשירותים)
• קושי לנשום, דופק מואץ, רעד או הזעה
• מחשבות קטסטרופליות ("יקרה לי משהו", "אני לא מרגיש אמיתי")
• בכי חזק, התפרצויות פתאומיות, או שתיקה קפואה
• חיפוש אחר ביטחון – היצמדות, סירוב ללכת לגן או לבית הספר
• הימנעות מפעילויות שבעבר הילד נהנה מהן

1. הישארו רגועים
נשימה עמוקה שלכם היא הצעד הראשון להרגעת הילד. אם אתם משדרים רוגע, אתם הופכים עבורו לעוגן.

2. תנו לגיטימציה למה שהוא מרגיש
גם אם לא ברור לכם ממה הילד פוחד – עבורו הפחד אמיתי. אמרו משהו כמו: "אני רואה שקשה לך עכשיו. זה בסדר, אני איתך."

3. הציעו דרכי הרגעה פשוטות
נשימה איטית יחד, חיבוק, משחק מוכר, שיר מרגיע – כל אלו יכולים לעזור לו להרגיש בטוח.

4. אל תעודדו הימנעות – אך כן תנו תמיכה
הילד לא צריך "להתמודד לבד", אבל גם לא כדאי לאפשר להימנע לגמרי ממצבים שמעוררים חרדה. הדרך היא ללכת איתו בקצב שלו – אך לא לעצור את העולם עבור החרדה.

כאשר התקפי החרדה חוזרים לעיתים קרובות, פוגעים בתפקוד של הילד (חברתי, לימודי או רגשי), או משנים את ההתנהלות היומיומית – כדאי לפנות לטיפול רגשי. טיפול רגשי אינו "פתרון קסם", אך הוא מציע מרחב בטוח שבו הילד יכול להבין מה עובר עליו, ולבנות כוחות חדשים להתמודדות

טיפול רגשי בגישת Play Therapy (תרפיה במשחק) מבוסס על ההבנה שילדים מבטאים את עולמם דרך משחק – לא דרך מילים. באמצעות משחקים, סיפורים, דמויות ודימויים, הילד יכול לבטא את הפחדים שלו, לעבד חוויות קשות, ולבנות כלים פנימיים של ויסות וביטחון.
בקליניקה שלי, אני יוצרת מרחב טיפולי שמזמין את הילד להיות הוא עצמו – בדיוק כפי שהוא, עם כל מה שהוא מביא. זהו מקום שמכיל גם את הדמעות, גם את השתיקות, וגם את הצחוק. דרך המפגש האותנטי, נוכל להבין יחד את מה שהילד מרגיש – ולחזק את תחושת המסוגלות שלו.

אם אתם מזהים שהילד שלכם מתמודד עם חרדה, התקפי פחד או מצוקה רגשית – אני מזמינה אתכם לפנות ולקבל ייעוץ. לפעמים, שיחה אחת יכולה לפתוח דלת לתהליך משמעותי.