מערכת היחסים בין אחים היא מהמורכבות והעמוקות ביותר שילד חווה. מצד אחד – מקור לאהבה, חברות, שייכות וביטחון, ומצד שני – זירה יומיומית לריבים, קונפליקטים ומאבקי כוח.
לפי הפסיכולוג אדלר, אחד הכוחות המרכזיים שמעצב את האישיות הוא סדר הלידה והיחסים בין האחים. אדלר טען כי הילדים נאבקים על "מקום" ייחודי במשפחה, וכל אחד מנסה למצוא את דרכו הבלעדית לזכות בתשומת הלב של הוריו (Adler, 1930).

1. רכוש – צעצועים, אביזרים, מקום הישיבה ברכב או בסלון.
2. טריטוריה – גבולות המרחב האישי: מה מותר, למי מותר להיכנס ולאן.
3. תשומת לב הורית – ילד שחש שמופנים אליו פחות קשב או אהבה, יפנה לעיתים את התסכול כלפי אחיו.

כשמריבות חוזרות על עצמן סביב אותם נושאים (כמו מקום ישיבה, בחירת תכנית טלוויזיה או צעצוע מסוים), זהו סימן עבור ההורים להפעיל סמכות הורית מכילה – לקבוע כללים ברורים, להגדיר תורות מראש, להבהיר לכל ילד מה מותר ומה צפוי לקרות. כדאי לעשות את ההכנה מראש ולא בעת הוויכוח, וכאשר מתעוררת התנגדות – לשקף ברוגע את הרגש ולהיות אמפתיים.

הקנאה בין אחים היא טבעית ולגיטימית. היא נובעת מהצורך האנושי להרגיש נאהב, חשוב ונראה. לעיתים קרובות ילד שמביע קנאה כלפי אחיו בעצם מבקש לאשר מחדש את מקומו האישי בלב ההורה.
תגובה מיטיבה של ההורה יכולה להיות:
"את מרגישה שאני אוהבת אותו יותר? איך תדעי שאני אוהבת גם אותך?"
השיח מאפשר לילד לבטא צורך, ופותח דלת לתקשורת אמפתית ובונה.

• נאפשר להם שפה אישית משותפת, משחקים וחוויות שיש רק להם.
• ניצור קואליציה נגד ההורה (בתוך משחק כמובן), שמעודדת שיתוף פעולה.
• נעביר מסרים עקביים מגיל צעיר על חשיבות הקשר ביניהם.
• יתן דוגמה אישית – היחסים שלנו עם אחינו משפיעים על האופן שבו ילדינו תופסים את יחסי האחים.

כאשר הורה נוטה להגן תמיד על הילד הצעיר מתוך מחשבה שהוא "חלש" או "קטן", עלולה להיווצר תחושת חוסר צדק אצל הילד הגדול – ולעיתים גם טינה כלפי אחיו. ההמלצה היא לא למהר לחרוץ דין, אלא לשקף את המצב ("אני רואה שאתם לא מסתדרים"), ולהימנע מהטחת אשמה. ההורה נשאר נוכח, מציב גבולות ברורים ("בבית שלנו לא מרביצים"), אך מבלי לדרוש הסברים או לקחת צד.

ילדים קטנים עלולים "להרוס" ציור או מגדל של אחיהם מבלי להבין את משמעות המעשה. ההורה נדרש מצד אחד להכין מראש את הסיטואציה (בחירת מקום מוגן לציור, לדוגמה), ומצד שני – לשקף רגש ולא להאשים. לאחר האירוע ניתן לתווך ולומר: "הוא עדיין לא יודע לשחק כמוך, וזו דרכו להזמין אותך לשחק איתו".

אחים לא חייבים להיות חברים הכי טובים – הם כן צריכים להיות שם אחד בשביל השני
המטרה אינה להפוך את הילדים לחברים הכי טובים, אלא ללמד אותם לכבד, לשתף פעולה, לדעת מתי לסגת ומתי לעמוד על שלהם – ולחוש שהאח שלהם הוא משאב ולא יריב.
לכן חשוב מאוד ליצור חוויות משפחתיות חיוביות – משחקים משותפים, טיולים, זמן איכות משפחתי שבו כל אחד מרגיש משמעותי.

בהדרכת הורים נוכל יחד להבין את הדינמיקה הייחודית של המשפחה שלכם, לזהות מה באמת עומד מאחורי הקונפליקטים, ולבנות כלים מותאמים להורדת העומס מהמריבות ולהגברת הקשר בין האחים.