כהורים, לא קל לנו לשמוע שהילדה שלנו נעלבת בגן או שהבן שלנו מותקף במילים קשות בבית הספר. הלב מיד מתכווץ, ואנחנו רוצים לרוץ לפתור עבורם את הבעיה. אבל האמת היא, שבמהלך החיים כמעט כל ילדה וילד יתקלו בהצקות, לעג או הערות פוגעניות.
השאלה היא – מה אנחנו יכולים  ללמד אותם, כדי שירגישו פחות פגיעים ויותר מחוזקים?
חשוב לי להדגיש: האחריות תמיד על הילד או הילדה שמציקים. עם זאת, אנחנו כהורים וכאנשי חינוך יכולות לעזור לילדים שנפגעים לבנות חוסן פנימי, ביטחון עצמי ויכולת תגובה יעילה.

1. חיזוק הביטחון העצמי – ילדים שמרגישים בעלי ערך פנימי יציב פחות מושפעים מהצקות. חשוב לשבח מאמץ, להזכיר חוזקות ולהראות לילד שהוא לא "מוגדר" על פי מה שאמרו לו.
2. שיח רגשי בבית – לעודד את הילד לספר מה קרה, איך הוא מרגיש ומה עבר עליו. כשילד  מרגישה שיש לו מקום בטוח לפרוק את הכאב, הוא גם מצליחה להבין אותו טוב יותר.
3. תרגול דרכי תגובה מותאמות גיל – לילדים צעירים בגן ניתן ללמד משפטים קצרים וענייניים כמו: "אני לא אוהבת שאת מדברת אליי ככה" ולפנות לגננת אם ההצקה חוזרת. לילדים גדולות יותר אפשר לתרגל תגובות מרגיעות כמו "זו רק דעתך" או בחירה מודעת להתרחק מהסיטואציה.
4. עיבוד רגשי דרך משחק – משחק סימבולי, בובות או ציור מאפשרים לילד לעבד חוויות מציקות, לשחזר מצבים ולתרגל תגובות חדשות. זהו כלי משמעותי בטיפול רגשי במשחק.
5. שיתוף מבוגר אחראי – תמיד חשוב להבהיר לילד שאין להישאר לבד עם כאב. במקרה של הצקות חוזרות או פגיעה מתמשכת – פנייה לגננת, למחנכת או להורה היא חיונית.

בטיפול רגשי במשחק הילד מקבל מרחב בטוח שבו הוא יכול להביא לידי ביטוי את מה שקרה לו – גם אם קשה לו לספר במילים. דרך משחקים, ציור או שימוש בארגז חול הוא מבטא פחדים, העלבות וחוויות חברתיות, ומגלה איך אפשר להתמודד אחרת. עם הזמן הוא לומד  לשמור על שליטה עצמית, לפתח תחושת ערך פנימי ולבנות חוסן רגשי.
בהדרכת הורים אני מלווה אתכם להבין איך להגיב בבית, איך לחזק את הילד במקום להעצים את תחושת הקורבנות, ואיך ליצור עבורו סביבה משפחתית שמחזקת את הביטחון העצמי שלו. פעמים רבות ההורים מגלים שהתגובה שלהם – גם כשהיא באה מתוך דאגה – עלולה לחזק את תחושת חוסר האונים של הילד , ויחד נלמד איך לשנות את זה.