הגישה שלי לטיפול רגשי בגיל הרך ובגילאי בית ספר

את תחום ההתמחות שלי בחרתי מתוך הבנה עמוקה שגיל הרך הוא שלב קריטי בהתפתחות הנפשית והרגשית של הילד. אלו השנים שמעצבות את הביטחון העצמי, דפוסי ההתקשרות, יכולת עיבוד הרגשות, ויסות עצמי והחוסן הפנימי שילווה אותו גם בבגרות.

לעיתים הורים מקווים ש"זה יעבור עם הזמן", אך כפי שפרויד כתב:

"סימנים קטנים יכולים להעיד על הופעתם של דברים גדולים."
דווקא בגיל הזה חשוב לשים לב, להקשיב ולתת מקום – כי מה שלא מעובד כראוי, עלול להתעצם ולהשפיע על חייו של הילד בדרכים שונות.

כמטפלת רגשית, אני פוגשת ילדים בעולמם הטבעי ביותר – דרך המשחק.
המשחק הוא השפה הראשונה של הילד, עוד לפני שהוא מצליח לבטא את עולמו במילים.
ויניקוט היטיב לתאר זאת:

"המשחק הוא הדרך שבה הילד הוא עצמו, ובאמצעותו הוא בונה את עולמו."
"משחק הוא המקום שבו דברים מתחילים לקרות."

בקליניקה, המשחק הופך למרחב בטוח.
במרחב הזה הילד יכול לבטא רגשות, לשחזר חוויות, להתמודד עם פחדים, לבדוק גבולות וליצור קשר. גם ילדים שכבר שולטים היטב בשפה זקוקים למשחק ככלי לעיבוד רגשי, כי לעיתים דווקא הדיבור עוקף את התחושות הכואבות.